בטעימה הראשונה שלי באי סנטוריני עמדתי על מרפסת מאובקת קצת מעל הקלדרה, כוס אסירטיקו קרירה ביד, והמלצר אמר לי משפט שנשאר איתי: “הענבים כאן שותים ערפל, לא גשם”. לא הבנתי כמה זה מדויק עד שראיתי את הגפנים המסולסלות על הקרקע כמו סלסלות. מאותו רגע הבנתי שיין יווני ויקבי סנטוריני הם לא סעיף שולי בטיול, הם סיבה בפני עצמה לבוא.
אם אתם אוהבים יין, יוון מחכה לכם עם הפתעה. לא היין המתוק הזול מהסופר, אלא זנים עתיקים, יקבים משפחתיים ונופים שגורמים לכל לגימה להיראות טוב יותר. במדריך הזה אקח אתכם דרך הזנים שחשוב להכיר, יקבי סנטוריני עם נוף לקלדרה, טעימות בנאוסה ובכרתים, ומה באמת שווה להביא הביתה במזוודה.
למה היין היווני שווה תשומת לב
יוון מייצרת יין כבר יותר מ-4,000 שנה, אבל רק בעשורים האחרונים הדור הצעיר של היקבנים החזיר לזרקור את הזנים המקומיים במקום לחקות ענבים צרפתיים. התוצאה היא יינות עם אופי, לרוב במחירים הגיוניים בהרבה ממה שתמצאו באירופה המערבית.
היתרון הגדול הוא שאתם שותים משהו שקשה למצוא בארץ. אלה זנים שגדלים באיים ובהרים שאין בהם מקבילה, וזו בדיוק הסיבה שטעימת יין הופכת לחלק בלתי נפרד מחוויה קולינרית ביוון, ממש כמו שאני ממליץ במדריך האוכל היווני שחובה לטעום.
זני הענבים שחשוב להכיר
לפני שנכנסים ליקב, כדאי להכיר כמה שמות. ברגע שתדעו לזהות אותם, כל תפריט יין ביוון ייפתח בפניכם.
לבנים
אסירטיקו הוא הכוכב של סנטוריני. יין לבן יבש, מינרלי, עם חומציות גבוהה וטעם שמזכיר קצת מלח ים ופרי הדר. מושלם לצד דגים ופירות ים.
מוסקופרו הוא זן ארומטי ופרחוני, לרוב מיוצר בצפון יוון, קליל ומרענן. רודיטיס נפוץ יותר ביבשת, יין לבן פשוט וידידותי למחיר.
אדומים
קסינומברו מגיע מאזור נאוסה שבמקדוניה ונחשב לזן האדום היוקרתי של יוון, עם טאנינים חזקים ופוטנציאל התיישנות רציני. יש שמשווים אותו לנביולו האיטלקי. אגיורגיטיקו מנמאה הוא רך וקטיפתי יותר, ידידותי גם למי שלא רגיל ליין אדום כבד.
היין המיוחד של סנטוריני
ויסנטו הוא יין קינוח מתוק ומרוכז, מיובש מענבי אסירטיקו על מחצלות בשמש לפני התסיסה. טעם של תאנים, דבש וקרמל. בקבוק קטן שלו הוא מזכרת מושלמת.
יקבי סנטוריני עם נוף לקלדרה
כאן קורה הקסם האמיתי. הגפנים בסנטוריני גדלות בשיטה מסורתית שנקראת קולורה, סלסול הגפן לצורת סלסלה שמגנה על הענבים מהרוח החזקה וכולאת לחות מהערפל של הבוקר. אין השקיה, האדמה וולקנית, והיין יוצא מרוכז ומינרלי.
הנה כמה יקבים שאני ממליץ עליהם מניסיון:
סאנטו ווינס הוא הפופולרי ביותר, ולא בכדי. המרפסת שלו משקיפה ישר על הקלדרה, וטעימה של שישה יינות עולה בסביבות 30 עד 40 אירו. כן, זה מלא בתיירים, אבל הנוף באמת שווה את זה. הזמינו מראש לשעת השקיעה.
יקב ונטו (Venetsanos) חצוב בצוק מעל נמל אתיניוס, עם ארכיטקטורה מרשימה ותצוגת ייצור ישנה. פחות עמוס, נוף פצצה.
יקב גאיה (Gai’a) יושב ליד חוף קמארי ומייצר את אחד האסירטיקו הטובים באי. פחות זוהר, יותר רציני מבחינת היין עצמו.
אם אתם מתכננים את היום סביב היקבים, שווה לשלב אותם עם שאר האטרקציות שפירטתי במדריך השלם לסנטוריני, וכמובן לסגור ערב במסעדה טובה. יש לי רשימה שלמה של המסעדות בסנטוריני עם הנוף שמשתלבות מצוין עם בקבוק אסירטיקו מקומי.
טעימות בנאוסה ובכרתים
סנטוריני היא לא הסיפור היחיד. אם אתם באמת חובבי יין, שווה להרחיב את המפה.
נאוסה שבצפון יוון
אזור נאוסה שבמקדוניה הוא הבירה של היין האדום היווני. כאן שולט הקסינומברו, ויקבים כמו קיר-יאני (Kir-Yianni) ובוטארי מציעים טעימות במחירים נמוכים משמעותית מסנטוריני, לרוב 10 עד 20 אירו לטעימה מלאה. הנוף הררי וירוק, אווירה כפרית ורגועה, בלי המון התיירים של האיים.
כרתים
בכרתים תמצאו זנים ייחודיים משלה כמו וילאנה הלבן וקוציפאלי וליאטיקו האדומים. היקבים מרוכזים בעיקר סביב הרקליון, ורבים מהם משלבים טעימה עם ארוחה של מוצרים מקומיים. זו דרך נהדרת לשלב יין עם שאר הדברים שיש לאי הגדול להציע, כפי שאני מרחיב במדריך לכרתים.
רוצים לישון קרוב לקלדרה אחרי הטעימות?מלונות עם נוף לקלדרה, ביטול חינם ברוב התאריכיםהשוואה מהירה: איפה לטעום יין ביוון
| אזור | זן מוביל | טווח מחיר לטעימה | האווירה |
|---|---|---|---|
| סנטוריני | אסירטיקו (לבן) | 25 עד 45 אירו | נוף קלדרה, תיירותי |
| נאוסה | קסינומברו (אדום) | 10 עד 20 אירו | כפרי, רגוע |
| כרתים | וילאנה, ליאטיקו | 15 עד 30 אירו | מגוון, קולינרי |
| נמאה | אגיורגיטיקו (אדום) | 10 עד 25 אירו | קלאסי, נגיש |
מה כדאי להביא הביתה
השאלה הכי נפוצה שאני מקבל. הנה מה שאני ממליץ:
בקבוק ויסנטו הוא הבחירה הבטוחה, יין ייחודי לסנטוריני שקשה למצוא בארץ, ומחזיק שנים בארון. בקבוק אסירטיקו איכותי הוא מתנה מצוינת לחובבי יין לבן. ואם אתם אוהבים אדומים, קסינומברו מנאוסה יפתיע כל מי שחושב שיוון עושה רק יינות קלים.
מבחינת מכס, מותר להכניס לישראל עד שני ליטרים של משקאות אלכוהוליים לנוסע מעל גיל 18 בפטור ממס, כלומר בערך שלושה בקבוקי יין. עטפו אותם היטב בבגדים במרכז המזוודה, או קנו שרוול הגנה מתנפח בחנות היקב.
כמה זה עולה ואיך מתכננים
יום טעימות בסנטוריני עם שניים או שלושה יקבים יעלה לכם בערך 80 עד 120 אירו לזוג, כולל תחבורה. שכירת רכב או הזמנת סיור מודרך עם נהג פותרת את בעיית השתייה בנהיגה, וזו ההמלצה שלי החד משמעית. אל תסתכנו בנהיגה אחרי טעימות על הכבישים הצרים של האי.
רוב היקבים פתוחים בעונה בין אפריל לאוקטובר. בחודשי השיא, יולי ואוגוסט, חובה להזמין מקום מראש, במיוחד לשעות השקיעה שנחטפות מהר.
לסיכום
יין יווני ויקבי סנטוריני הפכו אצלי מסקרנות לחלק קבוע מכל טיול ליוון. יש כאן זנים שלא תפגשו בשום מקום אחר, נופים שהופכים כל כוס לחוויה, ומחירים שעדיין הגיוניים. בין אם תבחרו במרפסות הקלדרה, בכפרים של נאוסה או ביקבים הקולינריים של כרתים, אתם תחזרו הביתה עם טעם חדש בפה ובקבוק או שניים במזוודה.
ואתם? איפה שתיתם את כוס האסירטיקו הכי טובה שלכם, ואיזה בקבוק הצלחתם להבריח הביתה בשלום?
